בית הספר התחיל לפני חודשיים ואני רוצה לדבר רגע על נושא ההתנדבות בבתי הספר.
נושא חשוב שלא מדובר מספיק ובטח לא בקרב הישראלים בחו”ל.
כבר 8 שנים הילדים שלי בבתי ספר וכבר 8 שנים אני מתנדבת בבית הספר- גם בכיתה אבל בעיקר כחלק מה- PTSA, הוא ועד ההורים האמריקאי (PTSA=Parent Teacher Student Association), כשהתפקיד האחרון שלי היה President- תפקיד דורש אבל מספק בטירוף!
בטח אתם שואלים את עצמכם למה בכלל להתנדב? אז יש מלא סיבות! הסיבה הראשונה שאני יכולה לחשוב עליה קשורה לדוגמא האישית שאבא שלי נתן לי. כשהייתי ילדה, אבא שלי תמיד היה שם, מתנדב בביה”ס או בתנועת הנוער. ואני זוכרת עד היום את התחושה של הביטחון והגאווה שזה נתן לי. היום כשאני מתנדבת אני מקווה שגם אני מצליחה להעביר לילדיי משהו מהתחושה הזו- תהיו אתם הגאווה של הילדים שלכם! הסיבה השניה היא תחושת המשמעות שההתנדבות נותנת לי. אפילו פיבי מחברים הגיעה למסקנה שאין דרך לתת בלי לקבל משהו בתמורה.. אני פועלת על מנת שלמישהו אחר- הילדים שלי, הילדים של החברים שלי, הורים בקהילה-יהיה טוב יותר. ותחושת המשמעות הזו חזקה מכל גורם מוטיבציוני אחר. כי עובדה- כסף לא משלמים לי ואני עדיין עושה ומשקיעה ונהנית. הסיבה השלישית, היא על מנת שהילדים שלי יכירו את תחושת הנתינה וילמדו לראות צרכים של מישהו אחר חוץ משל עצמם. כשהבת שלי רואה שאני יושבת שעות ומתכננת ארוע, רואה איך אני מעבירה ישיבה ואיך אני דואגת שכל ילד יקבל את מה שהוא צריך, היא מבינה שכל אדם הוא עולם ומלואו ומגיע לו יחס שווה. וכחלק מהדוגמא האישית שהיא מקבלת גם היא רוצה לתרום לטובת הכלל. וכשהיא תורמת היא רואה וחווה איך היא הופכת את הסביבה שלה לנעימה יותר והיא מבינה שלכל אחד יש חוזקות ויכולת נתינה. כל אחד, בכל גיל יכול לבחור מה הוא רוצה לתרום ובאיזו עוצמה, איכות וכמות. הסיבה הרביעית היא התחושה שאני חלק מארגון גדול, תורם ומשמעותי. גוף שככל שיהיו בו יותר חברים הכוח הפוליטי שלו יגדל והוא יוכל לעשות שינויים בחקיקה ברמת המדינה (country) והסטייט לטובת הילדים של כולנו. רק כשנכחתי באחד הכנסים וראיתי את הברק בעיניים של הנוכחים ונחשפתי לתהליכים המתרחשים מאחורי הקלעים הבנתי עד כמה למספרים יש כוח. הסיבה האחרונה היא שכיף לי ואני לומדת כל הזמן. ההתנדבות גורמת לי להכיר הרבה אנשים מתרבויות שונות, להתערות בחברה האמריקאית, מאפשרת לי לתרגל את האנגלית שלי, ללמוד מיומנויות חדשות, לצאת כל הזמן מאזור הנוחות שלי ולעשות מה שאני אוהבת- לנהל, לדבר עם אנשים, לייצר קשרים, לתאם, לארגן, לתכנן קדימה ולהשפיע. כשהבת שלי אומרת לי “אמא, כשאני אהיה גדולה אני רוצה להיות כמוך, שעוזרת לאנשים אחרים ואכפת לה מאחרים” הלב שלי מתרחב ואני יודעת שאני עושה את הדבר הנכון. אז לא משנה מה אתם או מי אתם- נשים או גברים, עובדים במשרה חלקית או מלאה אני ממליצה לכם למצוא את הזמן- שעה או יותר, פעילות אחת או מתמשכת, בכל תחום שאתם אוהבים ולהתנדב. כי לכל אחד יש מה לתרום.
הילדים שלכם יעריכו את זה, הקהילה תעריך את זה ואתם תרגישו נפלא. Win-Win כבר אמרתי?