בישראל עכשיו מתחוללת מלחמה שנפתחה ב-7 באוקטובר ואנחנו חודש בדיוק לתוכה. 😞
ביום אחד יותר מ-1400 גברים, נשים, ילדים וזקנים נרצחו ע"י החמאס, 230 נחטפו, עשרות נעדרים ועוד אלפי פצועים ולצערי המספר הזה עוד לא סופי.
ביום הזה הלב שלי נשבר לרסיסים ולקח לי זמן להתחיל לחבר את החלקים יחד ולהגיע למצב בו אני יכולה לדבר על מה שקרה בישראל מאז.
אנחנו, שנמצאים ברילוקיישן חווים את המלחמה בצורה שונה, מכיוון שאנחנו לא גרים עכשיו פיזית בישראל.
הלב שלנו בישראל עם המשפחות, החברים והנפגעים, אבל הגוף שלנו נמצא פה.רחוק.
והפה הזה משתנה בין אדם לאדם על הגלובוס.
מתחילת המלחמה גם אנחנו חווים רגשות שונים של פחד (מאנטישמיות), אובדן תחושת ביטחון, עצב גדול,כעס, אשמה (על כך שאנחנו לא בישראל), חוסר לגיטימציה להביע את דעתנו או את הקושי שאנו חווים, פער בלתי נגמר בין הקושי שאנו חווים לבין המציאות הרגילה שמתקיימת בחוץ ועוד המון שאלות של זהות.
בשבוע האחרון הרגשתי שממש חשוב לי לדבר על כל הנושאים האלו ולהביא אותם למודעות, ולכן הזמנתי לשיחה משותפת את שירי הרן ברוכשטיין שגרה בברצלונה. שירי היא מדריכת הורים ומנתחת התנהגות אבל היא בעיקר חברה שלי. הכרתי אותה כשראיינתי אותה לפרק מספר 6 על המעבר שלה לברצלונה ומאז נהיינו חברות.
אני רוצה להדגיש, שכל מה שנאמר בפרק הוא הדעה שלנו והדרך בה אנחנו רואות את העולם.
המטרה שלנו היתה רק להעלות נקודות לדיון ולא להגיד מה נכון או לא נכון כי המציאות היא סובייקטיבית ומשתנה.
על אילו נושאים דיברנו בפרק 45?
העלנו את השאלה "מה נשמע" וכמה מסובך לענות עליה היום.
דיברנו על חוסר הלגיטימציה שיש לנו, שגרים מחוץ לישראל, להביע ולדבר על הקשיים שלנו אל מול הקושי שחווים החברים והמשפחה שלנו שגרים בישראל.
דיברנו על תחושת אובדן הביטחון מאותו יום ארור.
דיברנו על ההתגייסות של הקהילה בחו"ל, גם הישראלית וגם היהודית, ועל המקום של תרומה ליצירת תחושה של ערך ולהרגיש קצת יותר משמעותיים.
שוחחנו על התגובות שקיבלנו (או לא) מהשכנים והסובבים אותנו ועל הקושי להכיל.
דיברנו על נושא הילדים שלנו, שגדלים מחוץ לישראל ומה אנחנו כהורים יכולים לעשות (שמירה על שגרה, מינון תכנים, להקשיב וליצור מקום לשיח, חוג אבאמא)
הזכרנו את התמיכה וההתעוררות של הקהילה היהודית מסביבנו.
לסיכום היו לנו מספר מסרים חשובים עבורכם:
אנחנו ביחד, מאוחדים, לא משנה איפה אנחנו על הגלובוס וביחד ננצח!
כל אחת צריכה למצוא מה נותן לה חמצן, כוחות ואנרגיות ומה היא כן יכולה לעשות. חשוב גם להסתכל על עצמנו בחמלה ובעיניים טובות ולראות מה כן אנחנו מצליחות לעשות כי כל דבר, גם הקטן ביותר, נחשב.
אתן לא לבד ואם יש מישהו שמרגישה לבד את מוזמנת לפנות אלי או אל שירי לשיחה.
והכי חשוב, תקשיבו לעצמכן ולמה שאתן צריכות כאן ועכשיו ותזכרו שהכל לגיטימי, הכל בסדר בתוך המצב הכללי, שהוא בכלל לא בסדר.
אנחנו רוצות לשלוח מפה תנחומים למשפחות האבלות ותפילה מכל הלב למשפחות של החטופים שאנחנו מקוות שישובו כמה שיותר מהר אלינו בריאים ושלמים.
החלמה מהירה לפצועים וחיבוק גדול לכל מי שצריך גם בישראל וגם מחוץ לישראל.
תזכרו שאנחנו הכי חזקים יחד כי פשוט אין לנו אפשרות אחרת.
ושתדעו שהלב של כולנו פה אתכם כל הזמן ובכל שעה מסביב לשעון.
מאחלת לנו ימים טובים יותר ושקטים יותר
אשמח לשמוע מה אתן לקחתן מהפרק לאימייל maya.chen.relo@gmail.com
ואם התחברתן לפרק, שתפו אותו עם אנשים נוספים שאתן חושבות שהוא יכול להיות רלוונטי עבורם.
להאזנה לפרק לחצו פה:
ליצירת קשר עם שירי הרן ברוכשטיין:
לאתר של שירי לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק של שירי: https://www.facebook.com/shiri.haran
ליצירת קשר איתי, מאיה חן:
לאתר שלי "מאיה חן-ייעוץ רילוקיישן":
לעמוד הפייסבוק של "מאיה חן- ייעוץ, ליווי ותמיכה בתהליכי רילוקיישן": https://www.facebook.com/20minfromseattle
לאינסטגרם של מאיה חן:
לקהילת הפייסבוק "ביחד ברילוקיישן" בה ננהל דיונים ושיחות על הפודקאסט
**מוזיקה ע"י https://www.scottholmesmusic.com/