top of page
חיפוש
תמונת הסופר/תMaya Chen

יעל ארבל: מורה לפילאטיס מזרן ומכשירים בסיאטל ופיזיותרפיסטית מוסמכת

אף פעם לא חשבתי שדווקא כאב הגב שלי יגרום לי לפגוש חברה חדשה ומורה מוכשרת, אבל ככה אני ויעל הכרנו. נפלאות הן דרכי הרילוקיישן. 🙂

הייתי המתעמלת הראשונה שלה ובהחלט לא האחרונה, כי מאז אותו היום לפני שנתיים וחצי יעל הרחיבה והגדילה את הסטודיו שלה לפילאטיס מכשירים ברדמונד והיד עוד נטויה.


יעל היא מורה לפילאטיס מזרן ומכשירים משנת 2003, ע"פ שיטת Stott Pilates ו-Balanced body העולמית. היא פיזיותרפיסטית מוסמכת משנת 2007, עם התמחות בתחום השיקום האורטופדי והנוירולוגי ובריאות האישה.


אין כמו להגיע ליעל לשיעור פילאטיס ולקבל שלושה במחיר אחד- גם פילאטיס, גם פיזיותרפיה וגם שיחה טובה. ❤️

ואם אתם עוד לא מכירים את יעל- זוהי ההזדמנות שלכם לקרוא על סיפור הרילוקיישן שלה והקמת הסטודיו לפילאטיס ברדמונד, וושינגטון. תהנו!


יעל, ספרי לנו את סיפור הרילוקיישן שלך.


אישה יושבת על אבן ומשקיפה על האוקינוס

אורי בעלי עבד הרבה שנים בחברה אמריקאית ולכן הרעיון של רילוקיישן היה תמיד באוויר. אפילו כמעט עברנו למינסוטה.. אז כשהגיעה ההזדמנות אמרנו "קדימה, הולכים על זה". וזה היה ממש מרגש כי ביום שאורי חתם על החוזה גילינו שאני בהריון וזו הייתה הפתעה מוחלטת בגלל בעיות בהריונות הקודמים.


היינו אמורים לעבור בחודש שביעי ולא ראיתי את זה קורה ובאמת משבוע 24 התאשפזתי בבית החולים בשמירת הריון. התלבטנו מאוד אם לעבור ומתי ובסוף שלושה חודשים אחרי שהתינוק אביב נולד וראינו שהכל בסדר עברנו. מאוד חששתי בהתחלה כי לא הכרתי בישראל אף אחד שעשה רילוקיישן ולא הכרתי בסיאטל אף אחד, אבל היה לי מזל שאבא שלי ליווה אותנו בחודשיים הראשוני של הרילוקיישן.


עברנו עם שלושה ילדים- עידן בכיתה ב', נוגה בת 3, ואביב בן 3 חודשים.

הגענו בתחילת יולי והתאהבנו במקום ברגע. אני זוכרת שאמרו לי שאני מגיעה לגן עדן ולא האמנתי שזה אפשרי עד שנחתנו והרגשנו שאנחנו נמצאים באמצע סרט של דיסני עם איילים ברקע.


האם מצאתם בית מישראל או התחלתם לחפש רק אחרי ההגעה לכאן?


חודש לפני המעבר מצאנו את הבית בו אנו גרים היום ב-Zillow להשכרה אבל זה לא היה כל כך פשוט כי לא הכרתי פה אף אחד. במקרה ראיתי בסיאטלון (=ניוזלטר חודשי של הקהילה, שלא פעיל יותר) את השם של סוכנת הנדל"ן מירב יערן, אז פניתי אליה והיא הייתה ממש מקסימה ועזרה לנו לסגור את העסקה. שילמנו חודש מראש שכירות על בית ריק כדי לשמור על הזכאות לבית וזה היה שווה כל דולר, כי אנחנו מאוד אוהבים אותו. ככה יצא ש-24 שעות אחרי שנחתנו הבית כבר היה מתוקתק ומוכן בשבילנו עם ריהוט זמני.


כשנכנסתי לבית בפעם הראשונה התחלתי לבכות כי ראיתי את ההבדלים בין מה שהיה לנו בישראל לבין רמת החיים פה וכבר אז ידעתי שהחזרה לארץ תהיה החלק הכי קשה ברילוקיישן הזה.

כל זה היה ביולי לפני שלוש שנים (יולי 2017). התוכנית הייתה להגיע ל-3 שנים ולראות וכמו שאת רואה, כרגע אנחנו כאן.


איך התכוננת למעבר עצמו לסיאטל?

האדם היחיד שהכרתי בסיאטל היה אוהד עטיה איתו עבדתי בעבר בישראל בהולמס פלייס. כששמעתי את שמו הרגשתי שזכיתי בלוטו, כי יש פה לפחות מישהו אחד שאני מכירה. גילינו מהר מאוד שהילדים הולכים לאותו הגן והם ישר היו מקסימים והזמינו אותנו לארוחה. חוץ מזה נעזרתי הרבה בקבוצת הפייסבוק "ישראלים בסיאטל" ובסיאטלון.


מה את אוהבת באזור שלנו?


אני מאוד אוהבת שהטבע פה מדהים ועוצר נשימה על כל גווני הירוק שלו. אני גם אוהבת שהטבע קרוב במרחק נגיעה. חוץ מזה החיים פה רגועים, לא לחוצים ויש פה קהילה ישראלית נהדרת בעיני.


מה עושה את הקהילה נהדרת עבורך?


האנשים מובחרים וזה שהקהילה לא גדולה מדי. יש פה ערבות הדדית, כי כולם היו באותה הסיטואציה ולכן קל להם להזדהות. גם כבעלת עסק שעובדת כמעט אך ורק עם הקהילה הישראלית, אני מאוד אוהבת את האנשים ואת הפרגון. חוץ מזה מאד כיף שיש לילדים חברים ישראלים והקרבה לקהילה הישראלית הקלה מאוד את המעבר שלנו לפה.


אתם אוהבים לטייל באזור?


מאוד. יש לנו חברים שמטיילים המון ולוקחים אותנו איתם להמון טיולים. בקיץ האחרון נסענו לילוסטון וזה היה טיול עוצר נשימה. בקיץ הזה גם כשאי אפשר היה לטוס, טיילנו וחקרנו המון את וושינגטון סטייט- נורת' קסקייד (North Cascade), מאונט הוד (Mount Hood) ועוד המון מקומות.


אישה, גבר, תינוק, בן ובת עומדים על רקע אגם בצבעי כחול וירוק וההרים עם שלג ברקע
יעל ומשפחתה

איזה אתגרים את זוכרת שהשפיעו עלייך?


הניתוק מהמשפחה כואב ברמה יומיומית ומאוד קשה שאי אפשר לטוס לישראל או לקבל מבקרים. ככל שהילדים גדלים המרחק נעשה קשה יותר ותחושת הפספוס גדלה. מפה צומחות ומרחפות המון דילמות, שקשורות לזהות הישראלית והיהודית שלי ושל הילדים שלי ואיך אפשר לשמר אותה. זו הסיבה שהצטרפתי לתוכנית "גוונים" של ה -IAC ואני מאוד שמחה שהצטרפתי, כי חלק מהדרך היא להבין מי אנחנו בדרך הזאת.


אתגר נוסף שהיה לי קשור לשפה- אני יכולה לדבר בלי בעיה, אבל לקרוא לוקח לי יותר זמן. הבעיה התחילה, כשבכל מקום יש המון טפסים למלא ובביה"ס לדוגמא כל מייל מהמורה הוא ארוך. הפער הזה שקיים בין היכולת שלי בעברית ליכולת באנגלית מאוד תיסכל אותי. גם לגבי כתיבת מיילים לא ידעתי בהתחלה אם אני עושה את זה נכון או לא והקדשתי שעות של מחשבה לכתיבת כל מייל.

מה עזר לך להתמודד עם אתגר השפה?


בהתחלה ניסיתי לקרוא ספרים ומגזינים אבל פחות התחברתי לצורת הלמידה הזו. בשבועות הראשונים לרילוקיישן התייעצתי עם אורי בעלי על כל מייל עד שנמאס לו ולי ומצאתי קיצור דרך- בניתי לי פורמט לכתיבת מייל ופשוט עקבתי אחריו וזה עבד.


איך זה היה להגיע לפה עם שני ילדים צעירים ותינוק?


מאתגר. הגדול השתלב יפה בבית הספר גם מבחינה לימודית וגם מבחינה חברתית. האמצעית שלי חוותה יותר קשיי הסתגלות למעבר אבל מצאתי את הדרכים להגיע אליה והיום היחסים שלנו מהממים. עם אביב התינוק הייתי בחופשת לידה כל החורף הראשון פה ומאוד עזר לי שהייתה לי חברה מורן, שהיינו יחד באותה הסיטואציה.

אבל בכל זאת זה לא היה פשוט כי כבר רציתי להתחיל לממש את עצמי ולחזור לעבוד וכשאביב היה בן 11 חודשים הוא נכנס לגן ואני פתחתי את הסטודיו שלי "Balance Pilates".


ואת מאיה היית המתאמנת הראשונה שלי. אני זוכרת שאמרת לי שכואב לך הגב והזמנתי אותך לבוא וככה התחיל העסק שלי. שמורה לך זכות הראשונים ואני שמחה וגאה על הדרך שעברתי עד היום.

זו זכות גדולה לעסוק במקצוע שאני אוהבת ועדיין לחוש המון תשוקה אליו.

אישה עומדת מעל מתעמלת השוכבת על מיטת פילאטיס ומבצעת תרגיל
(יעל ומתעמלת בסטודיו לפילאטיס (לפני תקופת הקורונה

אם תשאלי אותי מה אני רוצה לעשות כל היום זה זה- לקרוא , למצוא עוד תרגילים ולהבין את הגוף האנושי.

לימודי פיזיותרפיה היו עבורי משהו מאוד אינטואיטיבי. תמיד סיקרן אותי הגוף האנושי, במיוחד במובן של תנועה ואני מאוד שמחה ושלמה עם הבחירה שלי בפיזיותרפיה ועל הדרך שעברתי.

התחלתי מעבודה בבתי חולים שזה ה-Hard Core של המקצוע, הרמה הכי קשה וגבוהה של המקצוע עם אנשים שזקוקים לשיקום. לאחרונה הייתה לי סגירת מעגל עם אישה, שכיום היא רופאה ובעברה היא הייתה מטופלת שלי. היא מספרת כמה האנושיות שלי בתור סטודנטית החזירה אותה לחיים ואין עבורי מחמאה גדולה ומרגשת מזה.


אז למה את לא עובדת פה במקצוע שלך?


התהליך לקבלת רישיון פה למקצוע פרה רפואי הוא לפחות שנתיים של לימודים אינטנסיביים כולל התחייבות כספית גדולה. כשהגענו לא ידעתי כמה זמן נישאר ובער בי להתחיל לעבוד, ולכן בחרתי לא להתחיל בתהליך המרת הרישיון הישראלי שלי לאמריקאי. בנוסף,היו לי שלושה ילדים קטנים ואני שמחה שמצאתי את הדרך שלי לעסוק בתחום גם אם לא בדיוק באותה הדרך.

היה ברור לי שאני אלמד שוב פילאטיס מכשירים וזה מה שעשיתי. עשיתי קורס מקיף ונרחב דרך הפרו (=Pro Sports Club) של חברת Balance Body העולמית. זהו קורס של מאות שעות סטאז', התנסות ולמידה והיה לי חשוב לעשות אותו, כי בארץ עסקתי יותר בפילאטיס מזרן ולא במכשירים. חוץ מזה רציתי להתערות פה בקהילה המקומית כי הייתי בטוחה שאני אעבוד בסוף בסטודיו מקומי ורציתי ללמוד את השפה ואת המונחים באנגלית.

אז למה בחרת בסוף כן לפתוח סטודיו עצמאי ולא לעסוק כשכירה?


שקלתי את זה ולא הייתי בטוחה עד כמה אני אסתדר עם המנטליות האמריקאית. בסוף לא היה לי צורך כי איכשהו בלי פרסום ומפה לאוזן הסטודיו גדל גם בלי שתכננתי.

אני כן מאמינה שחשוב להיות לא רק מורה אלא גם תלמיד ולכן כיום אני מתרגלת אונליין ומחכה לחזור להתאמן בעצמי במסגרת כמו פעם.


ספרי על פעילות אחת שקרתה בזכות הרילוקיישן שאת גאה בה במיוחד?


אני גאה בעיסוק שלי. אני גאה שאני יכולה לעזור לאנשים להיות בתנועה, להבריא מכאבים כרוניים ולהכיר את הגוף שלהם יותר, בעיקר בעידן בו אנו חיים היום, כשהכי קל לשבת מול המסך כל היום.

חוץ מזה המתאמנים והמתאמנות שלי צריכים רגע של שפיות. הם צריכים מקום שהם יוכלו לבוא אליו בכיף, מקום לא שיפוטי ולא מנסה לחנך. מקום בו הם יוכלו להתחבר לגוף שלהם דרך תנועה ונשימה וילמדו איך לשלוט בגוף בצורה מיטבית ונטולת כאב. זה המוטו של הסטודיו שלי כי זה חלק מאיכות חיים בעיני.


את חושבת שאם היית נשארת בישראל היית פותחת סטודיו עצמאי?


לא, לא בטוח. אני שמחה שיצאתי פה מאזור הנוחות שלי.

תמיד הייתי שכירה והרבה פעמים הציעו לי לפתוח עסק אבל אני נמנעתי כי לא האמנתי שאנשים יבואו.

אין פה חוסר ביטחון מהמקום המקצועי, כי אני יודעת איזה רקורד יש מאחורי ומה אני שווה, אבל אני לא אוהבת לשווק ולעשות לעצמי יחסי ציבור במדיות השונות.

יחסי הציבור שלי הם לעשות את העבודה שלי הכי טוב שאני יכולה ובאמת אפשר לראות שזה מה שקורה בפועל ואנשים מגיעים אלי כי שמעו עלי מפה לאוזן.

קראתי לעסק שלי Balance Pilates כי אני מאמינה באיזון. גם בתרגול וגם ביום יום. האיזון חשוב כדי שיהיו לנו אנרגיות ונמנע משחיקה.


איך את מתמלאת באנרגיות?


ספורט, כמובן. אני מאוד אוהבת לרוץ ולאחרונה הגדלתי מרחקים. זו ממש תרפיה עבורי וגם דרך להתחבר לטבע היפה. חוץ מזה אני עושה מיינדפולנס כל יום עם אפליקציית CALM, שאני מכורה אליה וכמובן שהמשפחה שלי ממלאת אותי באנרגיה.


מה המסר שהיית רוצה להעביר לאישה חדשה שמגיעה לאזור שלנו?


כמו שדוקטור סוס אמר- "אם יוצאים מגיעים למקומות מופלאים" אז אל תפחדי לצאת מאזור הנוחות שלך כי זו אחת המתנות הכי גדולות שאת יכולה לתת מעצמך. אמנם תהליך הרילוקיישן הוא תהליך מאתגר אבל הוא גם מחזק את התא המשפחתי ואת יכולת ההתמודדות שלך בהרבה מישורים. אז אל תפחדי ולכי אחרי החלומות שלך!


איפה אפשר להשיג אותך?


בקבוצת הפייסבוק אותה אני מנהלת "ישראלים חיים בריא בסיאטל" https://www.facebook.com/groups/373112350148750/


בדף העסקי שלי-


תודה יעל, למדתי המון! נתראה בשיעור הבא..

220 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page