איך אפשר להשתמש באינטואיציה בתהליך קבלת ההחלטה לקראת הרילוקיישן

אם תשאלו חברים טובים שלי הם יגידו לכם שאני ממש לא יודעת לקבל החלטות.

אני בוחנת את כל האפשרויות, עושה רשימות מפה ועד להודעה חדשה, מבררת, שואלת ומתלבטת עם כל העולם.

ולמה? כי אני רוצה לוודא שקיבלתי את ההחלטה הנכונה.

ככה היה כשהתלבטתי האם להיפרד מהחבר הראשון שלי, ככה היה כשהתלבטתי באיזה עיר לגור בישראל ועוד המון מקרים.

אבל היו נושאים בהם לא היה לי ספק מההתחלה מה אני רוצה, וככל שאני חוקרת וחושבת על זה, זה בגלל שהקשבתי לתחושת הבטן שלי והלכתי איתה.

לדוגמא עם ישראל בעלי, ידעתי מהדייט השני שלנו שהוא יהיה בעלי. ממש הרגשתי את זה בכל הגוף. כמובן שלא אמרתי לו (כי בכל זאת לא רציתי להפחיד אותו ושיברח..) אבל ידעתי.

גם לגבי הבית שלנו בסיאטל הייתה לי אותה התחושה. ברגע שהרגל שלי דרכה בדלת ידעתי בתוך תוכי ששם אני רוצה לגדל את המשפחה שלי. ובאמת, זה היה בית נפלא ששימש אותנו בארה"ב 8 שנים עד שחזרנו לישראל.

האינטואיציה גם פעלה אצלי לצד השני והיו לא מעט מקרים בהם ידעתי שאסור לי להישאר ושאני צריכה לברוח.

אחד מהמקרים האלה התרחש בירח הדבש שלי. זה היה בספטמבר 2005. מקסיקו. קנקון. ים, מזג אויר מושלם, מרגריטות וחופש. מה יכול להשתבש?

סיימנו יום מושלם על החוף כשאני התחלתי להרגיש שכל הגוף שלי מתוח ולא רגוע. כל עצב בגוף שלי צעק שאני חייבת לקום וללכת מהמקום בו אני נמצאת אבל לא הבנתי למה, הרי הכל פה כ"כ מושלם.

לא הצלחתי להרדם. מוצאת את עצמי מתקשרת לאמא שלי בישראל במחיר שערורייתי ב-3 בבוקר ואומרת לה :"אמא, האם אני מטורפת שאני מרגישה שאני חייבת לטוס מפה ומיד? מה קורה? אצלכם הכל בסדר?"

האינטואיציות שלי צעקו ולא יכולתי להתעלם. הערתי את בעלי הטרי והודעתי לו שפה אנחנו לא נשארים. ידעתי ישר שבחרתי נכון, כשהוא זרם איתי והציע שנסע בבוקר לשדה התעופה וננסה להקדים את הטיסה לניו יורק, לא משנה כמה יעלה.

לאחר שהלילה נגמר (סוף, סוף!) עלינו על אוטובוס מפלאיה דל כרמן לשדה התעופה בקנקון.

בשדה בלגן רגיל של שדה תעופה, פקידים לא יעילים ושיחת חוץ לניו יורק. אחרי 40 דקות ארוכות (!) הצלחנו להזיז את כרטיס הטיסה ליום שלמחרת.

רגועים יותר עלינו חזרה על אוטובוס למלון, לא מבינים עוד כמה ברי מזל אנחנו.

בכניסה למלון פגשנו ישראלים נוספים סוחבים בידיהם גלוני מים. מה? מה קרה?

"לא שמעתם על ההוריקן המתקרב? מחר בשעה הזאת צפוי הוריקן להגיע למקסיקו והעין שלו צפויה להיות מעל פלאיה!"

אהההההההההההההההההה!!!

עכשיו הכל היה ברור.

מאותו הרגע התחיל המרוץ- לארוז, לקנות מים וקצת אוכל למקרה ש.., להפרד מהים ולהתכונן.

השמיים התחילו לשנות את צבעם וההרגשה היתה שסוף העולם עומד להגיע. ידענו שיש לנו כרטיס טיסה למחר בבוקר ורק יכולנו להתפלל שהסופה לא תקדים ושנספיק לעזוב את קנקון.

כל הלילה שמענו את הרוחות דופקות על החלון וספרנו את הדקות.

כשהגענו לשדה התעופה התברר לנו שהטיסה שלנו, של חברת קונטיננטל היא הטיסה האחרונה שעומדת לעזוב את קנקון. שכל החברות האחרות ביטלו את הטיסות ורק קונטיננטל שלחה מטוס ריק להוציא את לקוחותיה מהסכנה.

אנשים הציעו לנו מאות דולרים על מנת להחליף את כרטיס הטיסה אבל זה בכלל לא היה שיקול. אני על הטיסה הזו עולה!

כשהמטוס המריא הרגשנו איך רוחות מטורפות נושבות בחוץ, נלחמות בו ומקשות על ההמראה אבל אז היינו באוויר. עשינו את זה. היינו הטיסה האחרונה שיצאה מקנקון לפני בוא ההוריקן ובדיעבד האחרונה לשבוע הקרוב.

אילולא הקשבתי לאינטואיציה, ירח הדבש שלי היה הופך לחוויה אחרת לגמרי.

החוף רגע לפני בוא הסופה

אולי זה מוזר לחשוב על זה, אבל אפשר להיעזר בשיטה הזו גם בקבלת ההחלטה לאן לעבור.

לדוגמא, אתם עכשיו רוצים לעבור לגור בפלורידה אבל מתלבטים האם לעבור למיאמי או לאורלנדו.

כמובן, שדבר ראשון אני ממליצה לחפש מידע על שני המקומות אותו אפשר למצוא בקבוצות הפייסבוק השונות, בבלוגים ובשיחה עם אנשים.

אבל מה עושים אחרי שיש בידיכם את כל המידע ואתם עדיין לא יודעים לאן כדאי לעבור?

הגישה האינטואיטיבית אומרת שהגוף שלכם כבר יודע מה הוא מעדיף לעשות ומה הדבר הנכון עבורו אבל הראש עוד לא מודע להחלטה הזו.

והקושי של רובנו הוא ששכחנו איך להקשיב לגוף.

אז מה אפשר לעשות?

אפשר להשתמש בשיטת המטבע- בקשו ממישהו לידכם לזרוק מטבע כשצד אחד הוא מיאמי והצד השני אורלנדו. מה שיוצא במטבע זה היעד שאתם תבחרו. תפקידכם לבדוק איך הגוף שלכם הגיב ב-3 השניות הראשונות שלאחר ההטלה.

האם הרגשתם הקלה? מחנק? אבן בחזה? התכווצות? התרחבות? שמחה?

שימו לב שחשוב מאוד לשים לב לתחושה בגוף ב-3 השניות הראשונות כי לאחר מכן המוח נכנס לפעולה.

מה שאתם מרגישים זה הרצון של הרגש שלכם, של הגוף שלכם.

מכיון שהחיים לא תמיד כ"כ פשוטים והרבה פעמים אנחנו עוברים עם משפחה שלמה, לא תמיד אנחנו יכולים לפעול לפי הרצון הזה אבל חשוב שנדע מהו, כי זה רצון הלב שלנו.

בחיים ככל שסמכתי יותר על האינטואיציה, ככה ההחלטות שלי היו טובות יותר ומתאימות יותר עבורי. ילדים יודעים לעשות את זה הכי טוב ואנחנו פשוט שכחנו.

אני ממליצה לכם לנסות את זה על החלטות קטנות של היומיום ואז להתקדם להחלטה של "האם אני רוצה לעזוב את המדינה" או "לאיזו מדינה אני רוצה לעבור".

ותמיד תזכרו- אין דבר כזה החלטה נכונה או לא נכונה, אלא יש רק החלטה שנכונה לכם עכשיו, בנקודת זמן זו.

בהצלחה!

ואם אתם עדיין מבולבלים ורוצים עוד מידע או אוזן קשבת נוספת, אשמח לקבוע פגישת ייעוץ וללוות אתכם בתהליך קבלת ההחלטה. שלחו לי הודעה באימייל maya.chen.relo@gmail.co ונקבע!

** שיטות נוספות לקבלת ההחלטה תוכלו למצוא בפוסט "חמישה צעדים שיקדמו אתכם לקראת חלום הרילוקיישן לארצות הברית"

הידעתם?

הוריקן וילמה הייתה סופת ההוריקן החזקה ביותר אי פעם שנמדדה. הסופה נוצרה ב-15 באוקטובר 2005, ונחלשה ב-25 באוקטובר 2005. בשיאה היא דורגה בקטגוריה 5 (הקטגוריה החזקה ביותר) עם מהירות רוח מרבית של כ-295 קמ"ש.

הסופה פגעה בעיקר בחצי האי יוקטן במקסיקו, בקובה ובמדינת פלורידה שבארצות הברית. בעקבות הסופה נמנו 87 הרוגים, ועלות הנזקים נאמדה בכ-30 מיליארד דולר. (מוויקיפידיה)