אני נזכרת בליל הסדר הראשון שלנו בסיאטל וכמה הייתי מפוחדת בחודשים שקדמו לו.
עוד מישראל העסיקה אותי המחשבה עם מי נעשה את ליל הסדר הראשון שלנו ומה יקרה אם אף אחד לא יזמין אותנו.
בישראל תמיד התווכחנו איפה לחגוג את הסדר- במשפחה שלי או שלו ופתאום אף אחד לא רב עלינו או בכלל יודע על קיומנו ועצם המחשבה הזו הפחידה אותי מאוד. אז כלפי חוץ הראיתי עסקים כרגיל אבל בפנים עברו לי בראש המון מחשבות על כמה אני מסכנה שאני רחוקה מהמשפחה.
והחלק הקשה ביותר? לא היה לי עם מי לדבר על זה, כי אם רק הייתי אומרת משהו הייתי מקבלת משפטים בסגנון "את רצית לעבור לארה"ב אז תתמודדי" ו"מקסימום תחגגי לבד".
אבל לא רציתי לחגוג לבד.
האמנתי בכל ליבי שאני אמצא עם מי לחגוג והחלטתי לשים את האגו בצד ולהגיד שעדיין אין לנו עם מי לחגוג. וכנראה שחלומות באמת מתגשמים כי קצת לפני שפסח הגיע אמרה לי חברה שרק הכרתי, שהיא הזמינה אליה כמה משפחות לחגוג את ליל הסדר ושאנחנו מוזמנים גם.
ואז- וואו, כמה הקלה הרגשתי! מישהו חושב עלי, רואה אותי, מבין שאין לי עם מי להיות ומזמין אותי.
וזו הייתה חגיגה מוזרה, מיוחדת, רועשת ושונה מאוד ממה שהכרתי, אבל היא הייתה גם משפחתית ואוהבת והכי ישראלית ואני מודה עד היום לחברה על הכנסת האורחים שלה.
עם השנים שעברו (10 וחצי ליתר דיוק) ושינויים שעברתי בתפיסת החיים שלי, גם חגיגות הפסח השתנו- התחלתי גם אני להזמין ולא רק לחכות שיזמינו אותי ולהפתעתי אני אפילו נהנית מזה 🙂
הייתה שנה אחת בה אפילו הזמנתי חברים יהודים קנדיים להתארח ולחגוג איתנו וזה היה ליל סדר מאוד מיוחד ושונה.
בעיקר למדתי ליזום, אם אני רוצה שמשהו יקרה בדרך שלי, וגם בחג זה בא לידי ביטוי- הזמנתי רק את מי שבאמת רציתי ולא חיכיתי להזמנה שאולי תגיע ואולי לא, ניהלתי את הסדר כמו שאני אוהבת ובמקביל, למדתי גם לקבל באהבה את ה"לא" ולדעת שהוא בסדר ומותר לשני הצדדים ושאין סיבה להיעלב כי הכול קורה לטובה.
השנה אני מארחת אצלי את המשפחה באהבה גדולה ובשמחה גדולה. ואני יודעת, שגם אם הייתי חוגגת לבד, זה לא אומר שאני בודדה אלא שבחרתי לחגוג לבד, כי תמיד יש אפשרויות, אנחנו רק לא תמיד חושבים עליהן, מודעים להן או מאמינים שהן אפשריות עבורנו.
פסח הוא גם זמן הניקיונות.
השנה לא ממש הספקתי לנקות את הבית לפני החג, אבל כן הספקתי לחשוב מה אני רוצה לנקות מחיי-
🌺 אני רוצה לנקות מחשבות מעכבות שאומרות לי שאני לא מסוגלת או שאני לא יכולה
🌺 אני רוצה לנקות אנשים שלא מאמינים בי ובחלומות שלי
🌺 אני רוצה לנקות התנהגויות שפוגעות בי והרגלים שלא מקדמים אותי ואת הבריאות שלי
🌺 אני רוצה לנקות חפצים שמכבידים עלי פיזית ורגשית והגיע הזמן שיעברו לבית הבא
🌺 אני רוצה לנקות ייסורי מצפון בנוגע לעבודה ולמשפחה
🌺 ולסיום, אני רוצה לנקות מחיי את הפחדים מ"מה יהיה" ו"מה יגידו" ו"האם זה יצליח" ו"האם אני במקום הנכון לי".
ובמקום כל אלה אני רוצה להכניס הרבה אור, אהבה, הכלה וחמלה.
אז מה אתם בוחרים לנקות מחייכם השנה? ומה אתם מכניסים במקום?
אז אם את או אתה נמצאים עכשיו בסיטואציה בה אתם עוד לא יודעים מה קורה אתכם בליל הסדר ואתם רוצים לחגוג יחד אני מבקשת מכל הלב- תגידו, תדברו, עזבו את האגו בצד. אבל אם מתאים לכם לחגוג לבד או רק עם המשפחה הגרעינית, זה הכי בסדר כל עוד אתם מרגישים שאתם נאמנים לעצמכם ולאמת שלכם.
אני פה אם אתם צריכים עזרה ובכל מקרה רציתי לאחל לכולכם- חג פסח שמח!
