top of page
חיפוש
  • תמונת הסופר/תMaya Chen

שישה דברים שלמדתי אחרי חצי שנה באטלנטה

חצי שנה אנחנו כבר גרים באטלנטה והזמן כמובן חבר שקצת מתעתע בי- לפעמים מרגיש שעבר לו רק יום ולפעמים מרגיש לי שאני גרה פה כבר שנים. כמעט כל יום אני תופסת את עצמי מסתכלת על החצר שלי או על זאת של השכנים ותוהה האם אני באמת גרה פה או שזה חלום.


יצא לי לאחרונה לספר ללא מעט מתעניינים על אטלנטה ואלפרטה (העיר בה אני גרה) אבל אני עדיין לא ממש מרגישה "מאיה מאטלנטה" .


ובכל זאת, גם אם זה הסיבוב השני שלי בארה"ב יש כמה דברים שלמדתי לאחרונה על אטלנטה ואשמח לחלוק אתכם-


1. מלא אנשים מקבלים החלטות לאן לעבור על סמך מזג אויר אבל בסופו של דבר רובנו מבלים רוב היום בבית או במשרד או בבית הספר, בחללים סגורים ומחוממים/מקוררים. המסקנה שלי- מזג אויר הוא שיקול חשוב אבל, לא הייתי שמה אותו בראש פסגת השיקולים שלי.


2. נושא שלא מדובר מספיק כשיקול מעבר למדינה זו או אחרת הוא בעלי החיים המקומיים ואני לא מתכוונת לאיילים (למרות שגם מהם צריך להיזהר ואל תשאלו איך אני יודעת 🤦‍♀️).

לדוגמא בסיאטל תוכלו לפגוש דובים ורקונים בחצרות, או אם אתם ממש אלרגיים ליתושים, מדינות עם חום ולחות (כמו ג'ורג'יה) הן לא בשבילכם.

נתקלתי פה במיני חרקים שלא חשבתי לעולם שאפגוש ולא אתגעגע אליהם אם אעזוב. רק מוסיפה לרשימת השיקולים שלכם..


3. קחו בחשבון שאם אתם בעלי בית פרטי, בעיקר באזורים בהם יש ועד שכונה (HOA) יש עוד מיליון הוצאות שלא חשבתם עליהם כמו גינון, ריסוס נגד חרקים (ראו הסעיף הקודם), ניקוי חלונות גבוהים, בדיקה שאתם מוגנים נגד טרמיטים וזה כמובן מתווסף לרשימה ארוכה של תשלומי חשמל/מים/ביוב/גז/ועד שכונה/אינטרנט/סלולרי/נטפליקס/אבטחה/ביטוחים ועוד ועוד


4. באזור בו אני גרה אין פה תחבורה ציבורית בכלל וגם לא נהוג לרכב על אופניים, ולכן אם הגעתם הכינו את כובע הנהג ותתכוננו לשעות ארוכות של הסעות לחוגים/צופים/פעילויות של ביה"ס/חברים ועוד ועוד. לא פלא שברגע שהילד שלהם מגיע לגיל 15 ויכול להתחיל לנהוג, האמריקאים בועטים אותו להוציא רשיון תלמיד (Student Permit).


5. בעבר עבורי ההבדל העיקרי בין המדינות היה אם הן רפובליקניות או דמוקרטיות, מזג האויר והמבטא. אבל מסתבר שיש הרבה הבדלים אחרים והמשפט "אין דבר כזה אמריקאי" קיבל תוקף וחיזוק. דוגמא קטנה- הדשא בג'ורג'יה נהיה צהוב בחורף בעוד הדשא בסיאטל ירוק בחורף. וכל זה למה? כי רוב הגשם בג'ורג'יה יורד בקיץ! כשהדשא התחיל לשנות את הצבע בסוף הקיץ ממש נבהלנו עד שהגנן הרגיע אותנו שככה זה.

גם אופי האנשים שונה בין המדינות ואני מוצאת את האמריקאים פה נחמדים יותר ואכפתיים יותר מחבריהם בסיאטל. (מישהו אמר Seattle Freeze?)

אבל אתם יודעים מה? כולם עדיין מוסיפים הר של גבינה על האוכל שלהם, אז אולי כן יש משהו משותף..😆


6. בסיאטל לא היה יום בו הילדים לא היו יוצאים להפסקה. גשם או שמש, רוח או שלג הם היו בחוץ כי חייבים לנשום אויר. ופה באטלנטה, קצת גשם והם נשארים בפנים. מענין אם הילדים פה עשויים מסוכר..🧐


ואחרון ומתאים לכל רילוקיישן באשר הוא- האתגר הכי גדול ברילוקיישן ולא משנה בת כמה את וכמה שנות ניסיון יש לך, הוא להכיר חברות חדשות. זה לוקח זמן והרבה אנרגיות ואין ברירה להעיף את הביישנות וה"לא נעים לי" מהמחשבות ולהתחיל ליזום. אבל בסוף זה ישתלם לכם ויעזור להשתלבות ולתחושת השייכות. צריכים עזרה או רעיונות איך ליזום קשרים? דברו איתי!

(מציעה גם לבדוק את הפוסט הזה שכתבתי ובו רעיונות ודרכים להכרות עם אנשים חדשים)


ומה השני סנט שלכם?

אשמח לעוד טיפים שלכם על מנת להקל על המעבר!


 

אם אתם מרגישים קצת אבודים בתוך כל התכנון של פרוייקט הרילוקיישן, אשמח לעזור!


שלחו לי הודעה באימייל maya.chen.relo@gmail.com ונקבע שיחת הכרות קצרה ללא תשלום כדי להבין מה הדרך הכי טובה שנוכל לעבוד יחד!

 



קצת תמונות מחצי השנה האחרונה:





bottom of page