מגירת החגים שלי

בחדר הארונות שלנו יש מגירה אחת שאין בה בגדים או נעליים אבל יש בה ריח של חגים.

זאת מגירת החגים שלי.

לא הייתה לי מגירה כזאת כשגרתי בישראל, אבל פה ברילוקיישן, כשהזהות הישראלית והיהודית שלנו ושל הילדים שלנו היא משהו שאנחנו ההורים רוצים לתחזק ולשמר, מגירה כזו היא הכרח המציאות. ובמגירה תוכלו למצוא שקית לכל חג: שירונים לראש השנה, הגדות לפסח, סביבונים ונרות חנוכה, דגלים ליום העצמאות ועוד הרבה הפעלות, חומרי יצירה ורעיונות שנצברו במהלך השנים לכל חג.

חברה ששאלה אותי לפני כמה ימים "אז מה את אומרת, נפגשים השנה להדלקת נר?" הזכירה לי שחנוכה מתקרב ושלחה אותי לבדוק את המגירה.

שלפתי את שקית חנוכה הענקית, שתופסת את מרבית המקום במגירה ושפכתי אותה בהנאה על המיטה.

יצאו משם נרות חנוכה שקניתי לפני שנה בישראל בביקור האחרון (כבר עברה שנה?), שקית עמוסה בסביבונים שנצברו במהלך השנים, ניירות צלופן וניירות צבעוניים, רעיונות להפעלות וליצירה וקישוטים לקיר, כאלו שבברור נקנו באיזו חנות בארה"ב.

ויחד איתם הגיעו גם הזיכרונות- איך לימדתי את הילדים בביה"ס על חנוכה, הדלקנו נרות וברכתי. איך הכנו קישוטים שקופים כמו בגן בישראל ותלינו על החלונות. איך הראנו לכל הכיתה איך משחקים בסביבונים ואיך הדלקנו נרות כל ערב בבית אחר, עם חברים שהם כמו משפחה.

והשנה? הסביבונים כבר על השיש, פעילויות היצירה בתכנון ואני מחכה בקוצר רוח לחג שיביא אור וצחוק הביתה, ריח של לביבות וסופגניות וישכיח גם אם רק לרגע את כל הקשיים שבחוץ.

ואתם, מה הזיכרון הכי משמעותי שלכם מחנוכה?

ואם אתם רוצים לקרוא עוד על חנוכה וכריסטמס בארה"ב אתם מוזמנים לפוסט

מגירת החגים שלי ברילוקיישן