בדיוק היום לפני 10 שנים אמרנו שלום למשפחה ולחברים ועלינו עם כל המזוודות, העגלות, הכסאות והילדים על הטיסה לסיאטל.
כמובן שקדמה לכך תקופת התארגנות והכנות עליה תוכלו לקרוא כאן.
חשבנו שזו תהיה הרפתקאה לשנתיים-שלוש ולא דמיינו לרגע שיעברו עשר שנים ועדיין נגור בארה״ב. (טוב, אולי לרגע כן חשבנו על זה, אבל באמת שזו לא היתה התוכנית המקורית).
נחתנו ליום מקסים ושמשי באמצע ינואר, עליו תוכלו לקרוא בהרחבה כאן, והתחלנו את מסע חיינו.
אז איך מסכמים עשר שנים? (קשה מאוד) ומה למדתי בעשר שנים? (המון!)
🌼 למדתי כמה חשובה המשפחה וכשאין אותה מסביבי כמה חשובים החברים, שהופכים למשפחה ומשמשים גב ותמיכה לכל מצב. לדוגמא השבוע, בזמן הפסקת חשמל של 45 שעות (עליה תוכלו לקרוא כאן) אירחה אותנו חברה אהובה ודאגה לכל צרכינו. וחברה אחרת דאגה לשלושת הילדים שלנו בזמן שהיינו בטיפול רפואי.
אין כמו חברות אמת! אוהבת את כולכן!
🌼 למדתי שאמנם צריך להיות מאוד מתוכננים פה, אפילו חצי שנה קדימה, אבל גם, שאני צריכה להיות מוכנה לבלתי צפוי כמו הפסקת חשמל ארוכה או איילה שנתקעת לי באוטו 🤦♀️ (מבטיחה לספר על זה בקרוב)
🌼 למדתי שכשאני גרה בארה״ב אני מתגעגעת לישראל וכשאני בישראל אני חושבת על הבית בארה״ב. כלומר, מהרגע שעברנו לפה נולד לי עוד בית אליו אתגעגע ועוד נקודת מבט על החיים.
ולא, אני לא המצאתי את זה אבל לתופעה יש שם והוא "קללת המהגר". הכוונה שמהרגע שעברנו למדינה אחרת תמיד נשווה בין המדינות ולא נמצא מנוח במקום בו אנו גרים.
לאחרונה נתקלתי בפוסט של מישהי שאמרה שמאז הרילוקיישן היא מרגישה שאין לה בית לא פה ולא בישראל, אבל אני אומרת שיש לי שני בתים- גם כאן וגם בישראל. הכל עניין של נקודת מבט.
🌼 הכרתי אנשים שונים מהמון תרבויות חדשות ולמדתי לכבד את האחר ולהעריך את מה שיש לי ואת מי שאני.
🌼 למדתי שיש יתרונות וחסרונות לכל דבר ולכל מקום בו אנחנו נמצאים והתפקיד שלנו הוא לבחור במה אנחנו מתמקדים וממקדים את תשומת הלב שלנו.
🌼 למדתי שאין דבר כזה ״אמריקאי״ כי ארה״ב ענקית וגם בתוך מדינה אחת יהיו הבדלים בין האוכלוסיות השונות. לדוגמא- אמריקאי שגר בניו יורק שונה באופיו מאמריקאי שגם במונטנה. גם במדינת וושינגטון עצמה יש שוני גדול בין האוכלוסיות המתגוררות במערב המדינה לבין מי שמתגורר במזרח.
🌼 למדתי לאהוב מתוק עם מלוח כמו שוקולד עם חמאת בוטנים (מעולה!) ולמדתי לבשל (כי אמא שלי וחמותי לא פה לידי..).
אם אתם מעוניינים בכמה מתכונים לחצו פה לקציצות האדומות ולקובות של חמותי או לקומפוט פירות ושניצלים של אמא שלי.
🌼 והעיקר, למדתי מי אני ומה אני מסוגלת לעשות ולהיות והבלוג הזה והפודקאסט שלי "נשים מספרות רילוקיישן" הם ההוכחה הכי טובה לזה.
אז מרימה כוס לחיים ולחיי השנה הבאה! 🥂
ואם מעניין אתכם, זה הפוסט ששמתי בפייסבוק:
וואו עשר שנים! התחברתי לקללת המהגר מנקודת המבט המשפחתית שלי- הוריי עלו מאוסטרליה לפני כמעט חמישים שנה, אנחנו נולדנו כאן ואחד לי עבר לאוסטרליה לפני 20 שנה ומאז המשפחה שלנו מפוצלת ומתחברים הלוך וחשוב במשך השנים... לא פשוט...