לכל אחד יש סיפור סביב בר או בת המצווה שלו.
במקרה שלי מדובר היה באירוע משפחתי בכוכב יאיר, כשבסופו אמא שלי החליטה לקחת קיצור דרך הביתה ובמקרה הגענו לקלקיליה (!). למי שזוכר, בשנת 1990 לא היה מומלץ להיכנס ברכב אזרחי לערים אלו ובטח לא לאישה עם ילדים ובלילה. תוך כדי ניסיון להבין איך אנחנו יכולות להסתובב ולצאת מהעיר לפני שיגלו אותנו ויתחילו לזרוק עלינו אבנים, שמענו קול חזק ונעצרנו- המסקנה- פאנצ'ר בגלגל. עכשיו, אמא שלי היא אישה רבת תושיה אבל גם היא לא רצתה להחליף פאנצ'ר באמצע הלילה בסביבה עויינת.
למזלנו הגיעו האבירים על הסוס הלבן (או החיילים בג'יפ הצבאי), החליפו לנו גלגל וליוו אותנו החוצה מהעיר בליווי נזיפה "קלה". אולי זו הסיבה שעד היום יש לי טראומה מהחלפת גלגלים :)
במקרה של בעלי הסיפור היה כיצד הוא לא חגג ארוע בר מצווה כי אף אחד לא הכריח אותו לזה ובכנות, איזה ילד בן 13 ירצה לעמוד על במה ולהקריא טקסט שהוא לא מבין חצי ממה שנאמר?
אז עכשיו, כשהבן שלי מתקרב לגיל 13 התחלנו לחשוב איך נוכל לחגוג לו בצורה שהכי תתאים לו ולמצב של חיים בתקופת COVID-19 ללא משפחה באזור.
האפשרות של עליה לתורה ירדה מהפרק עוד לפני שהתחלנו, כשהבן שלי שמע שהוא יצטרך להקריא או לדקלם בעברית, שהיא לא בדיוק השפה החזקה שלו. אז מה עכשיו?
בהתייעצות עם הרבנית הרפורמית יוהנה קינברג (Rabbi Yohanna Kinberg) מבית הכנסת
קול עמי (Kol Ami) בקירקלנד הוחלט ללכת על-
פרוייקט "התבשילים של אורי": 13 מאכלים יהודים וישראלים שהבן שלי יכין, יצלם ויתעד, כשדרך המאכלים הוא ילמד על התרבות היהודית והישראלית.
היתרונות:
1. הבן שלי יזם את הפרוייקט ולכן הוא מחוייב לו ומשתף פעולה
2. אני זוכה לזמן איכות עם המתבגר שלי בלי נהמות וכעסים
3. על הדרך אני לומדת לצלם ולבשל
4. הבן שלי לומד עצמאות ולקיחת אחריות דרך הפרוייקט והמחויבות לגורם שלישי-וזו הרי כל המהות של בר המצווה, מעבר מהילדות לבגרות.
5. בסוף הפרוייקט יהיה לנו ספר מתכונים מצולם- מזכרת לכל החיים.
והנה המתכונים שהכנו:
בתיאבון!
Comments